כאשר מדברים על מעצמות צבאיות עולמיות, יפן מעוררת לעיתים קרובות שאלה מעניינת: האם ליפן באמת יש צבא? התשובה היא גם כן וגם לא, בהתאם לפרספקטיבה.

בעקבות מלחמת העולם השנייה, יפן אימצה חוקה פציפיסטית בשנת 1947 תחת הדרכת ארצות הברית, שהכירה באופן מפורסם בזכותה של יפן לוותר על מלחמה כזכות ריבונית. סעיף 9 של חוקה זו קובע באופן ספציפי ש"לא יוחזקו כוחות קרקעיים, ימיים ואוויריים, כמו גם פוטנציאל מלחמה אחר." עם זאת, בשל לחצים גיאופוליטיים גוברים במהלך מלחמת העולם הקרה, יפן הקימה את כוחות ההגנה העצמית של יפן (JSDF) בשנת 1954.

ה-JSDF מתפקד כצבא דה פקטו של יפן. למרות המגבלות החוקתיות, הוא כוח מצויד היטב ובעל יכולת, מה שהופך את יפן לאחת המדינות עם ההוצאות הצבאיות הגבוהות ביותר בעולם. ה-JSDF מורכב משלוש יחידות: כוחות הקרקע להגנה עצמית (GSDF), כוחות הים להגנה עצמית (MSDF) וכוחות האוויר להגנה עצמית (ASDF). במקום לשמש כצבא ofensif, ה-JSDF מאורגן בעיקר על מנת להגן על האומה מפני איומים חיצוניים.

בשנים האחרונות, תפקיד ה-JSDF התפתח. עם מתחים אזוריים וצורכי ביטחון גלובליים, ממשלת יפן דנה בהרחבת האחריות של ה-JSDF. בשנת 2015, יפן העבירה חקיקה ביטחונית המאפשרת הגנה עצמית קולקטיבית, דבר המאפשר ל-JSDF לסייע לבעלי ברית תחת מתקפה.

בעוד שיפן טכנית לא מחזיקה ב"צבא" במובן המסורתי, ה-JSDF משמש כצבא של יפן, מאזן בין המגבלות החוקתיות לבין הצורך בביטחון לאומי. מצב ייחודי זה משקף את מחויבותה המתמשכת של יפן לשלום ולביטחון בנוף הבינלאומי המורכב.

לפענח את גישת ההגנה הייחודית של יפן: הסבר על כוחות ההגנה העצמית

הגישה של יפן לשמירה על נוכחות צבאית תוך שמירה על החוקה הפציפיסטית שלה עוררה admiration ודיון. למרות שיפן אין "צבא" במובן המסורתי, כוחות ההגנה העצמית של יפן (JSDF) הם משמעותיים במובנים רבים.

מעניין לציין, למרות האסור החוקתי על שמירה על כוחות צבאיים, יפן נחשבת לאחת המדינות המובילות בהוצאות צבאיות בשוק הגלובלי. פרדוקס זה מדגיש את המורכבות של איזון בין ביטחון לאומי לאידיאלים פציפיסטיים. ה-JSDF, על אף שהוא בעיקר הגנתי, מחזיק בטכנולוגיה צבאית מתקדמת וביכולות אסטרטגיות.

נושא שנוי במחלוקת הוא המעבר ההדרגתי של יפן לתפקיד הגנה פעילה יותר. במשך עשרות שנים, המדיניות של יפן התמקדה רק בהגנה עצמית. עם זאת, בתגובה לאיומים אזוריים כמו ניסוי הטילים של צפון קוריאה ומחלוקות טריטוריאליות עם סין, יפן מתקרבת לגישה הגנתית יותר אקטיבית. החקיקה משנת 2015 המאפשרת ליפן לתמוך צבאית בבעלי ברית מהווה שינוי משמעותי, מקרבת את יפן יותר למדינות כמו ארצות הברית.

נקודה נוספת של עניין היא הדיון הפנימי על תיקון סעיף 9 לחוקה. חלקם טוענים שהחוקה מגבילה את יפן ללא צורך לאור האיומים הגלובליים הנוכחיים. אחרים חוששים ששינוי עלול לסמן חזרה למיליטריזם, מזכיר את התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה.

איך זה משפיע על יפן ועל העולם? מבחינה אזורית, תפקיד הצבא המתפתח של יפן עשוי לשנות את הדינמיקה של הכוח, להשפיע על מתחים ועל בריתות. הקהילות ביפן חלוקות עמוקות לגבי אסטרטגיות ההגנה, מה שמשקף דיונים עולמיים רחבים יותר על שלום מול ביטחון.

למידע נוסף על מדיניות ההגנה של יפן, בקרו ב-משרד ההגנה של יפן.